בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

מחלוקות סיווג בין יבואנים לרשות המכס הן בין המחלוקות הטיפוסיות ביותר. סיווג לצרכי מכס, כידוע, מכריע האם הטובין יהיו כפופים לתשלום מכס או מס קניה ובאיזה שיעור, או פטורים ממנו. סיווג מכריע גם האם יבוא הטובין יהיה כפוף להצגת אישורים רגולטורים שונים.

בעבר הלא רחוק, נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון, כי קביעת סיווג של טובין היא קשה באותה רמה כמו קריעת ים סוף.

על מנת לסייע בסיווג טובין, נקבעו על ידי בתי המשפט ברבות השנים כללים ותתי-מבחנים רבים, וביניהם: אופי ומהות הטובין והשימוש העיקרי שלהם.

אחד המבחנים שבו עושה שימוש בית המשפט בענייני סיווג, הוא מבחן "תכלית החקיקה". על פי מבחן זה, יש לבחון האם המחוקק התכוון למסות טובין ביבוא (במכס או מס קניה), על ידי השוואה לטובין אחרים לגביהם אין ספק בסיווג.

כך, מאחר והתכלית של המכס היא הגנה על התוצרת המקומית, במקרה בו אין תוצרת מקומית, הרי שניתן לטעון שהסיווג צריך להביא לפטור ממכס.
ובמקרה של מס קניה, שתכליתו היא כידוע להפחית את השימוש במוצרים שהמדינה אינה מעוניינת לעודד, יש לבחון האם תכלית זו מתקיימת במוצר הרלוונטי.

בנוסף, נקבעו במסגרת צו תעריף המכס כללים שעשויים לסייע בסיווג, וביניהם- הפרט הספציפי גובר על הפרט הכללי יותר, כאשר שני פרטים מתארים את הטובין בצורה זהה, הפרט האחרון בסדר המספור הוא הקובע, ועוד.

כמו כן, מאחר וסיווג טובין בישראל כמו גם במדינות אחרות, מבוסס על השיטה המתואמת לקידוד טובין וסיווגם, שהיא שיטה בינלאומית, פורסמו על ידי ארגון המכס העולמי בבריסל מספר רב של ספרים בהם הנחיות סיווג ודברי הסבר לשיטה המתואמת, המסייעים במקרה של ספקות. פעמים מסוימת, הסתמך בית המשפט בישראל על הנחיות אלה, ובפעמים אחרות, בחר לדחות אותן מחמת אי-היותן דין מחייב במדינת ישראל. 

נשאלת השאלה, עד כמה מרכזי מבחן "תכלית החקיקה", והאם בכוחו לגבור על מבחנים אחרים?

לצורך כך, ברצוננו לבחון פסק-דין חדש ועדכני שניתן בדצמבר 2011 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בתביעה שהוגשה על ידי חברת פרמה גורי, יבואנית המוצר "רסקיו רמדי" המכיל תמציות פרחי באך.

בעוד המכס סבר כי סיווג המוצר צריך להיות בפרט של "משקה אלכוהולי", החייב במס קניה, פרמה גורי טענה כי הסיווג צריך להיות כ"תכשיר מזון", הפטור ממס קניה.

בית המשפט, לאחר שבחן את מהות המוצרים, קיבל את עמדת פרמה גורי לפיהם מוצרים אלה משמשים כתכשיר מזון טבעי למאכל אדם ולהם סגולות פרה-רפואיות מרגיעות מעודדות, מאזנות ומרגיעות, המסייעות לתחזוקת הגוף, לשימור הבריאות וכד', ולפיכך נמכרים ומשווקים ברשתות הפארמה, בתי המרקחת ובתי הטבע השונים וכן על ידי מטפלים בשיטת באך.

בית המשפט אימץ את הפרשנות התכליתית לפיה מוצרים אלה אינם בגדר "משקה" ו/או "משקה אלכוהולי", שכן לאור אופן השימוש בהם ומטרתם הם אינם מיועדים לשתייה להנאה ורכיב האלכוהול המצוי בהם, נועד לצרכי שימור וחיטוי בלבד.
 
כמו כן, בית המשפט קבע כי מבחינה תכליתית שיקולי הטלת מס קניה על מוצרי אלכוהול ("להפנים השפעות חיצוניות שליליות שאינו חלק מעלויות הייצור, אך גורמות לנזקים שונים למשק ולחברה") אינם רלוונטיים במקרה זה. לכן, בעיקר לאור מבחן תכלית החקיקה, נקבע שלא מדובר במשקה אלכוהולי אלא בתכשיר מזון הפטור ממס קניה (ת.א. (מחוזי ירושלים) 7057/05 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס, פסק-דין מיום 13.12.11, השופט רפאל יעקובי. ב"כ הצדדים: לפרמה גורי- עו"ד גיל נדל ורותם וירניק ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד יורם הירשברג מפרקליטות המדינה).
 
מעניין במיוחד הוא שהמכס הציג בפני בית המשפט הוצגה עמדת הסיווג של ארגון המכס העולמי בבריסל, במסגרת החלטה משנת 1994, לפיה יש לסווג את הרסקיו כמוצר אלכוהולי בפרט 22.08, אך בית המשפט העדיף לסווג לפי תכלית החקיקה, שגברה על החלטת סיווג מחו"ל.

זכור לנו גם מקרה נוסף בו בחר בית המשפט שלא לסווג על פי הנחיות בריסל, במחלוקת בין יבואן מכסחות דשא לבין המכס. באותו מקרה טען היבואן לסיווג כמכסחת דשא, בעוד המכס טען לסיווג ככלים לעבודת יד, והביא לתימוכין בעמדתו את עמדת ארגון המכס העולמי בנושא. בית המשפט קבע כי הסיווג הוא ברור ולכן אין להסתמך על עמדת המכס העולמי בנושא (ע"א (מחוזי ת"א) 1164/03 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' אגרוקל יבוא יצוא ושיווק בע"מ, פסק-דין מיום 15.10.06).

מבחן תכלית החקיקה עמד גם לנגד עיניו של בית משפט השלום בחיפה, במסגרת פסק-דינו מחודש יוני 2011, בעניין סיווג משקה אלכוהולי מסוג "Black Balsam" מלטביה. מדובר במשקה אלכוהולי בריכוז של 45%, המכיל גם כ- 4% תמציות צמחים.

היבואן טען לסיווג בפרט "משקה מסוג Swedish Bitter או דומיו, שהינו תוסף מזון המבוסס על תמציות צמחים" - החייב במס קניה של 20%. לעומתו, המכס טען לסיווג בפרט "משקה אלכוהולי אחר", החייב במס קניה של 75%.

באותו מקרה, ניסה המכס לייצר הבחנה בין משקה מסוג סווידיש ביטר, החייב במס קניה מופחת של 20%, בין משקה ה-Balsam, וטען לשוני באחוזי האלכוהול, בריכוז תמציות הצמחים, בשימוש, ועוד.
בבית המשפט הוכח כי המטרה במס קניה מופחת של 20% על סווידיש ביטר, הייתה להקל על משקה המיועד להקלה על כאבים, בשונה ממשקאות משכרים אחרים. מכיוון שגם במשקה ה-Balsam ישנם תמציות צמחים המקלות על כאבים, קבע בית המשפט על פי תכלית החקיקה שה-Balsam דומה מספיק לסווידיש ביטר וגם הוא זכאי למס קניה של 20% בלבד (ת.א. (שלום חיפה) 10436/07 בירק נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.6.11, השופט חדיד).

בסופו של דבר, התקבל הרושם שבתי המשפט מייחסים חשיבות רבה למבחן תכלית החקיקה בעת קביעת סיווג לצרכי מכס ומס קניה, ומדובר במבחן חשוב שאין להתעלם ממנו.